רש"י על חולין ה׳ ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ה׳ ע״ב:ט׳ רש"י על חולין ו׳ ע״א:א׳ »

10 הֲדַר פָּשֵׁיט לְנַפְשֵׁיהּ: מִסְתַּבְּרָא דִּשְׁמִיעַ לְהוּ וְלָא קַבְּלוּהָ, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָא שְׁמִיעַ לְהוּ, וְאִי הֲוָה שְׁמִיעַ לְהוּ הֲווֹ מְקַבְּלִי לֵהּ, הֵיכִי מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא לְמֵיכַל אִיסּוּרָא? הַשְׁתָּא בְּהֶמְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָן, צַדִּיקִים עַצְמָן לֹא כׇּל שֶׁכֵּן!

פירוש רש"י על חולין ה׳ ב:י׳

10 והדר פשיט - ר' זירא לנפשיה:

11 מסתברא שמיע להו ולא קבלוה דאי ס"ד לא שמיע להו ואי שמיע להו הוו מקבלי לה:

12 היכי מסתייע מילתא למיכל כו' - היאך יגרום שום שטן לפני צדיקים ע"י שוגג שום דבר עון:

13 השתא בהמתן של צדיקים - חמרא דר' פנחס בן יאיר לקמן:

14 אין הקב"ה מביא תקלה על ידן - שתאכל הבהמה דבר האסור לה:

« רש"י על חולין ה׳ ע״ב:ט׳ רש"י על חולין ו׳ ע״א:א׳ »